ניטור חלזונות בחוף סלעי

הפרויקט מדע אזרחי של אנשי הים התיכון בהובלת המעבדה של פרופ' גיל רילוב מהמכון לחקר ימים ואגמים ובשיתוף החברה להגנת הטבע מזמין מתנדבים להשתתף בניטור שני מיני  חלזונות צמחוניים הניזונים על האצות בחוף הסלעי – חד שן משובץ וחד שן מנומר. 

חד שן משובץ Phorcus tribunatus  

 חד שן מנומר Phorcus articulatus 

חדי השן על משטחי הסלע

חדי השן מצויים בעיקר על משטחי הסלע או בבריכות שפל רדודות. שכיחות חדי השן לאורך השנה, ומיקום הפרטים על פני הסלע (חשופים, במים, במסתור מוצל) תלויים מאוד בתנאים הסביבתיים (טמפרטורת אוויר ומים, טמפרטורת הסלע, עוצמת ומשך של אירועי יובש, פעילות הגלים וכו'), אך אין עדיין מידע על השפעת תנאי קיצון על החלזונות. אירועי יובש, הנגרמים בשל משב רוחות מזרחיות יבשות לאורך זמן, לרוב כשנכנסת לאזורנו מערכת סינופטית הנקראת "אפיק ים סוף", הולכים ומתרבים במזרח התיכון בעשורים האחרונים, בעיקר בעונות המעבר ובחורף. הם יכולים לגרום לתמותה משמעותית של יצורים בחוף הסלעי, כולל החלזונות. מטרת הניטור היא לאפיין את השינויים בנוכחות של חדי השן בזמן (עונות) ובמרחב (בתי גידול סלעיים שונים ואתרים שונים מצפון לדרום) ולבחון את השפעת אירועי קיצון של סערות ותקופות יובש ארוכות על אוכלוסיות אלה.

חוף סלעי בים התיכון

בחוף הסלעי שלחופי הים התיכון ניתן למצוא בתי גידול שונים כמו טבלאות גידוד , סלעי חוף (beachrock), ומצעים סלעיים מלאכותיים (כמו שוברי גלים וקירות ים), בהם חיים מאות מינים של צמחים (אצות) ובעלי חיים (כמו רכיכות, שושנות ים, סרטנים, דגים). טבלאות הגידוד הוא בית גידול ייחודי בקנה מידה עולמי ומצוי רק במקומות בודדים בים התיכון ובאוקיאנוסים. הידע האקולוגי על בתי הגידול הסלעיים גם בקו החוף ובאזורים הרדודים של מדף היבשת היה עד לאחרונה מועט יחסית וזאת על אף שיש להם ערך רב מאוד. בשנים האחרונות מתגבר המחקר בבתי גידול ופרויקט זה הינו תרומה להרחבת הידע הנדרש.

בנוסף לערכו כערך טבע, החוף הסלעי מספק שירותים רבים לרווחת האדם: סביבו למשל ניתן למצוא מינים רבים של דגי מאכל, בחוף הסלעי נמצאים אתרי הצלילה הטבעיים העיקריים בחופי הים התיכון של ישראל,  החוף הסלעי הוא אתר תיירותי לנופשים ומטיילים ומשמש כאתר לימודי חינוכי לתלמידים. טבלאות הגידוד הינן גם מרכיב חשוב בהגנה על קו החוף ומצוקיו מפני בליה על ידי הגלים

 

מדוע חשוב לנטר את החוף הסלעי?

המגוון הביולוגי בחוף הסלעי משתנה מאוד בזמן ובמרחב. ישנם הבדלים גדולים בין אזורים ואתרים שונים לאורך החוף, וכן קיימת כתמיות (אי רציפות) משמעותית של נוכחות אורגניזמים שונים אפילו בתוך האתרים. השונות והכתמיות נגרמות מהבדלים במורכבות הסלעים, בתנאי הים המקומיים (כמו זרמים),  במיני אורגניזמים המצויים במקום (המשפיעים על טריפה או תחרות) ובשל השפעות האדם כמו פגיעה בסלע, דיג וכו'. השינויים יכולים לחול גם מעונה לעונה. לדוגמה, כתמי אצות גדולים בחורף והאביב שנעלמים לחלוטין בעונת הקיץ עובדה המעידה על דינמיקה רבה בין עונות ושנים. הגורמים לכתמיות ולדינמיקה העונתית והרב שנתית נחקרים בימים אלה.

הכרת שונות זו (בעזרת ניטור ומחקר) הכרחית לצורך שמירת הטבע בבתי הגידול הסלעיים. כמו כל המערכות האקולוגיות בכדור הארץ, הסביבה הימית עוברת שינויים מרחיקי לכת בשל פעילות האדם. שינויים אלו מואצים במיוחד בעשורים האחרונים בשל העלייה המשמעותית במגוון ובעוצמת הגורמים הפוגעים כמו דיג יתר, הרס בתי גידול, זיהום, מינים פולשים ושינוי אקלים גלובלי. שינויי האקלים בים התיכון הינם חדים יותר מאשר במרבית האזורים הימיים. לשינוי האקלים השפעה על היעלמות מינים מקומיים, כמו למשל, קיפודי ים שהיו נפוצים מאוד באזורינו והיום נדירים ביותר.

איום  חשוב ביותר על המגוון הביולוגי בחוף הסלעי הינם כאמור אירועי יובש קיצוניים הנוצרים בעיקר בזמן שנושבות רוחות מזרחיות חזקות היכולות לשטח את הים ולא לאפשר לגאות לכסות את הסלעים. אלו אירועים טבעיים שיכולים להמשך מספר ימים ולעיתים אפילו שבועות. הם גורמים להתייבשות הטבלאות ולתמותה של אצות (תחילה הופכות לבנות) ושל חסרי חוליות שונים כולל חלזונות. מחקר של השנים האחרונות מראה כי אירועים אלה הולכים ומתרבים וכן מופיעים גם בחורף, העונה העשירה ביותר מבחינה מגוון המינים ופריחת האצות.

כיצד מדווחים?

המתנדבים יצאו באופן שגרתי אחת לחודש, במזג אויר רגיל לעונה, על מנת לספור ולאפיין את מספר חדי השן בתוך ריבועי דגימה שמסומנים באתרים שונים בחוף הסלעי של ישראל (אכזיב, חיפה, חוף כרמל, פולג ודרום). כמו כן יבוצע הניטור בזמן ואחרי אירועי שרב קיצוניים ואחרי סערות חורף. באירועי שרב ארוכים של מספר ימים נשאף לדגום יותר מפעם אחת. ניתן להתעדכן  לקראת הגעתו של אירוע קיצון בתחזית (כשמודיעים על אפיק ים סוף) או באתרים הבאים: https://magicseaweed.com ; https://isramar.ocean.org.il.

בכל יציאה לניטור יש לתאם עם מוביל הקהילה בכדי לחבור לצוות מתנדבים ולציוד הדיגום שיסופק ע"י המוביל/ה.  את טבלת הדיגום שתודפס ע"י מובילי הקהילה ע"ג נייר פוליאסטר יש למלא באופן ידני ואח"כ לצלם את הטבלה ולהעלות את התמונה ונתוני הניטור לטופס. תחילה יש לדווח על מיקום האתר, תנאי השטח באותו יום, שמות הדוגמים וכו' בטבלה העליונה. יש  לסקור את שטח הדיגום באופן שיטתי: לסמן כל פרט של חלזון מאחד המינים (חד שן משובץ או חד שן משורטט) במקום המתאים בטבלה, לפי המיקום של הפרט ביחס לסלע ולפי המיקום של הפרט ביחס למים. הפרט החמישי יסומן בקו אלכסוני על פני הארבעה הראשונים וכך הלאה.  יש לציין גם את מספר הפרטים המתים במיקום המתאים בטבלה. 

הציוד הנדרש לניתור:

  • רשת חבלים – לסימון כל שטח דיגום תוצב מסגרת שתוכן מארבעה חבלים .
  • דפי איסוף נתונים – מודפסים על גבי שני הצדדים של נייר פוליאסטר .
  • סולם בופור – מודפס על גבי נייר פוליאסטר.
  • לוח כתיבה – עמיד למי ים, ללוח מחובר עפרון ע"י שרוך או צינורית גומי גמישה.
  • מדי טמפרטורה.

הוראות מפורטות ליציאה לניתור (הפרוטוקול).

טבלת דיווח חדי שן בחוף הסלעי

הכשרה וליווי יינתנו למתנדבים ע"י החוקרים ועל ידי רכזי ומתנדבי קהילות אנשי הים התיכון.

מטרת המחקר

המחקר בודק את הדינמיקה העונתית הטבעית של החלזונות באתרים השונים לאורך החוף וכן מהי השפעת ארועי הקיצון על חדי השן והאם היא שונה מאזור לאזור. ידע זה יאפשר לנו להכיר ולשמור על בית הגידול הסלעי טוב יותר. כמו כן להעריך את הנזקים הסביבתיים הצפויים עם התגברות משבר האקלים.

 מיזם זה נעשה בשיתוף פעולה עם אנשי הים התיכון – רשת ארצית של קהילות מקומיות הפועלת להקמת שמורות ימיות. מתנדבי הקהילות יוצאים לניטור קבוע של החלזונות באתרי הדיגום.  להצטרפות לפעילים ולקהילות לחצו כאן.             

המחקר מתבצע ע"י המעבדה של פרופ' גיל רילוב מהמכון לחקר ימים ואגמים ויסייע רבות לעבודת הדוקטורט של איריס פרייז. 

סיכום הנתונים למטה מתייחס למספר חדי השן החיים והמתים שנצפו בכל הניטורים לפי האתרים השונים, החל מסתיו 2021.  

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן