מאיסלנד לחיפה: מצבו של הקטלן ירוד ומעורר דאגה

ענת גבריאלי, צילום: אורי גלילי

לא ברור עדיין מה עלה בגורלו של הקטלן (הידוע גם בשם אורקה), שנצפה לאחרונה באזור נמל חיפה, לאחר שהחוקרים דיווחו  כי מצבו הגופני ירוד מאוד. אבל אין ספק שזכינו לביקור נדיר של דולפין קטלן (שיש המכנים אותו לוויתן) באזור הים התיכון.

הקטלן שנצפה לראשונה בארץ, בחופים הצפוניים, עשה את הדרך מחופי איסלנד, מרחק של כ-8,000 ק"מ. הוא חלק מלהקה שנצפתה  בדצמבר האחרון בחופי גנואה שבאיטליה, לשם הגיעו 4 אורקות בוגרים/בוגרות/צעירים + גור. הגור מת באיטליה.

לפני כשלושה שבועות נצפו בחופי לבנון אורקה בוגר/ת אחד/אחת ועוד גופה של בוגר/ת נשטף לחוף. לא ברור מה עלה בגורל השניים האחרים שנראו באיטליה. האורקה המשיך את מסעו והגיע בסוף שבוע האחרון במצב ירוד לחופי הארץ.

הקטלן הוא למעשה, המין הגדול ביותר במשפחת הדולפינאים (משקלו עשוי להגיע לעשרה טונות!) והוא חי בלהקות. הוא מסווג כטורף-על וניזון מדגים גדולים ומיונקים ימיים, ונפוץ בכל האוקיינוסים.

 

הקטלן שנצפה באזור חיפה בשבת האחרונה. מרגש אבל מדאיג

קיימים שני תת-מינים של אורקות, האחד נקרא transient והם נודדים מרחקים גדולים וטורפים גם יונקים ימיים אחרים, והשני נקרא resident  בגלל שהם שומרים על איזור מחיה מצומצם יותר וניזונים רק מדגים. חיי הלהקה והקשרים החברתיים הם מאוד משמעותיים במין זה, הנקבות הן מובילות הלהקה וכל הצייד נעשה בצורה שיתופית בלהקה, דבר המוסיף על הקושי של הפרט הבודד  שנצפה השבוע לצוד בים התיכון.

זכרי קטלן מגיעים לאורך ממוצע של 9 מטר ונקבות עד 8 מטר. הם ניזונים לא רק מכלבי ים, דולפינים, כרישים ודגים, אלא גם ממינים שונים של לוויתנים גדולים.

אין ספק כי התצפית הנדירה של הקטלן בארץ עוררה התלהבות רבה. ד"ר אביעד שיינין, מנהל מעבדת טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה:  "זו תצפית מיוחדת. לא לחינם יש התרגשות כשמדובר בטורף העל המשמעותי ביותר באוקיינוסים. מדובר בלווייתן קטלן זכר שמגיע לכעשרה מטרים ושוקל עשר טון. דבר כזה רואים פעם בהרבה זמן, אם בכלל, באזורנו".

אולם הסיבות להגעתו מדאיגות. העובדה שהוא נמצא כאן לבד, מוריד את רמת הסיכוי להישרדותו.  חוקרי מחמל"י – מרכז חקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים, שעוקבים אחריו, דיווחו כי מצבו הגופני ירוד, הוא רזה ושוחה על צידו.

האם אפשר להצילו? "העזרה היחידה האמיתית היא החזרתו לאיסלנד, לשם הוא שייך" אומרת אורי גלילי, חוקרת מחמ"לי וסטודנטית לתואר שני בחיפה "על מנת לעשות זאת יש ללכוד אותו ולשנע אותו זה דבר מאתגר מאוד לעשות עם בעל חיים ימי גדול כל  כך גדול יש מעט מומחים בעולם שיודעים לעשות כזה דבר. ובישראלחסר לנו ניסיון וציוד".

"גם אי אפשר לסייע בהאכלתו" מסבירה גלילי: "דולפיני / לוויתני בר אינם רגילים לאכול דגים מתים. לכן אם נזרוק לו דגים מתים סביר שהוא לא יאכל אותם, זה דורש תהליך אימון מסויים. כל דולפין /לוויתן בר שנכנס לתהליך שיקום/אישוש ב"שבי" עובר תהליך אימון שבו הוא לומד לאכול דגים מתים".

למרות התחזית העגומה בנוגע למצבו של הקטלן "שלנו", אנו מחזיקים אצבעות ומקווים שישרוד ויגיע בריא ושלם בחזרה לאיסלנד.