טל אידן, ביולוגית ימית מאוניברסיטת ת"א, מצאה דרך מקורית לשמח את סבתה ורה, ניצולת שואה בת 95: היא גילתה מין חדש של ספוג וקראה לו על שם סבתה כדי להנציח את העובדה ששרדה את השואה באומץ.
ענת גבריאלי
טל אידן, פוסט-דוקטורנטית במעבדת הספוגים של פרופ' מיכה אילן בבית הספר לזואולוגיה, היא חוקרת ספוגים מזופוטים בחוף הישראלי של הים התיכון.
המחקר שלה כולל בין היתר, איתור וזיהוי מיני ספוגים, ביניהם מצאה גם מינים חדשים למדע.
"אחד היתרונות בלעבוד בעומק ובסביבות חדשות הוא שפעמים רבות יהיו שם מינים חדשים למדע, פשוט כי אלו מקומות שחוקרים עדיין לא הגיעו אליהם". היא אומרת.
במחקר שלה התגלו לפחות 3 מהם מינים חדשים של ספוגים למדע. הדרך עד שלב הענקת השם היא מורכבת וארוכה, ונחשבת בסופו של דבר לדובדבן שבקצפת. את הדובדבן הזה קטפה סבתה ורה (שנחזור אליה בהמשך), שעל שמה נקרא אחד הספוגים החדשים.
100 מיני ספוגים בים התיכון
אידן: "לפני כעשור התגלו גני ספוגים מזופוטיים עשירים ומגוונים לאורך החוף ישראלי של הים התיכון, בהם למעלה מ-100 מיני ספוגים ולמעלה מ-150 מינים של בעלי חיים נוספים שנתמכים בבית גידול זה.
שבעה אתרים נסקרו בעשור האחרון (2009-2019) ודגימות הספוגים שנאספו בהפלגות המחקר הגדילו את עושר מיני הספוגים הידוע של מהחוף הישראלי ב- 34%. רק 12 מתוך 44 מני הספוגים שנאספו נמצאים גם במים הרדודים בחוף שלנו, ל-13 מתוכם זהו תיעוד ראשון גם באגן הלבנט, ולפחות 3 מהם מינים חדשים למדע.
המינים החדשים למדע תוארו בעזרת כלים מולקולרים (על ידי הגברת וריצוף הDNA) וכלים מורפולוגים – הסתכלות על המאפיינים הפיזים של הספוג, מראה חיצוני, מבנה השלד ועוד.
גילוי של מינים חדשים באזור המזופוטי אינו מפתיע, פעמים רבות כאשר חוקרים אזורים חדשים, בעיקר בעומק הים, מוצאים מינים חדשים למדע. נכון להיום צלחנו לתאר 3 מינים חדשים למדע אך ניתן להניח כי נגלה עוד מינים חדשים בין אלה שאספנו אך עדיין לא הצלחנו להגדיר.
עוד מסבירה אידן: "הקושי עם ספוגים הוא שבעוד שהגדרת בעלי חיים רבים נעשית היום בעזרת בדיקת ההבדלים הגנטיים ב-DNA שלהם, בספוגים זה לא כל כך עובד. מדובר בחיות שיש להן יכולת תיקוןDNA ממש טובה, ופעמים רבות לא נמצא הבדלים גדולים בגנים המקובלים לשימוש בהבחנה בין מינים. לכן, צריך ממש לאפיין את מבנה הגוף שלהם. השלד של הספוגים בנוי ממחטי שלד בכל מיני צורות מאוד יפות, וצריך לבדוק את מבנה המחטים, למדוד אותן ולהשוות למינים האחרים שקיימים באותו הסוג – תהליך שלקח כמה שנים עד שבאמת הצלחנו לייצר הגדרות ברמה מספיק טובה ושמוכיחות באמת שהמינים האלה שונים ממינים אחרים שמוכרים".
בשנים האחרונות מושקע מאמץ גדול בהקמת מערך שמורות ימיות בישראל, כאשר השמורות נמצאות בקרבת החוף קל יותר להצדיק את קיומן למקבלי החלטות ולקהל הרחב, אתגר גדול יותר טמון בהצדקת שמורות עמוקות הרחוקות מעינו של הציבור. גילוי המינים החדשים הללו מדגיש את חשיבות של מחקר ושימור של בתי גידול ייחודיים ורגישים אלה ועוזר מאד לקדם את הקמת השמורות הימיות באזור.
הנצחה מרגשת לסבתא
כאמור, עד עכשיו הצליח הצוות להגדיר שלושה מינים חדשים למדע, וכאן סבתא ורה נכנסת לתמונה. אידן: "אחרי התייעצות עם הקולגות שלי למחקר החלטנו שאחד הספוגים ייקרא Hemiasterella verai, ע"ש סבתי ורה. כשאת בוחרת שם למין חדש יש אפשרות לכתוב את מקור השם, וכך זכיתי לתעד לא רק את שמה, אלא גם להנציח את העובדה ששרדה את השואה באומץ. היה חשוב לי לתת לה את הדבר הזה בעודה בחיים, וגם לכתוב את הפרט החשוב הזה", מסכמת טל.
האהבה לים כנראה עוברת בגנים. ורה מאוד אוהבת את הים. במשך שנים ארוכות נהגו היא ובעלה אוטו, אהוב נעוריה מצ'כיה, ששרד יחד איתה השואה ועלה עמה לישראל, לשחות בים, בכל מזג אוויר. גם לאחר מותו המשיכה ורה להגיע לים בגפה, ממש עד לא מזמן. לסבתא ורה יש היום שלושה בנים, שבעה נכדים ונכדות ו-11 נינים ונינות, וכולם מתכוונים להגיע לחגיגת יום הולדתה ה-95 שתתקיים בקרוב. ורה תמיד אומרת שהם הניצחון הכי גדול שלה על הנאצים.